חיבור וסיכום - משל המערה של אפלטון

המערה" לאפלטון - בעקבות הקריאה''

אפלטון וחברו מבצעים שיחה על הממשיות והאשליה, והקישור שלהם לאידאל החיבור למציאות והיכולת להתנהל בצורה ישרה והגונה שיכולה להוביל לשליטה הראויה של אדם אחד באחרים.

במשל אפלטון מתאר חבורה של אסירים הכבולים במערה בשוקיהם ובצוואר שלהם, כך שהם לא יכולים להזיז את ראשם ולהסתכל מסביב מעבר למה שמולם. מאחורי האסירים ישנה חומה ומנורת אש שמאפשרת להם לראות את צילם של פסלים של חיות ואנשים שנישאים מעל החומה, האסירים מורגלים לתצפיות האלה במשך כל חייהם ומשוכנעים שהם צופים בצלמיות האמתיות של חיות ואנשים אלו. בהמשך המשל אחד האסירים משתחרר, ובתחילה הביע ספק בתצפיות שהיו לו, שכן מה שראה במערה הרגיש הרבה יותר אמיתי ומשכנע מפני שהוא הורגל אליה. לאחר מכן אחרי שחזה באור היום חזר למערה כדי לספר לאסירים האחרים שהורגלו לאשליה, ותצפיתם אינה אמיתית. האסירים שהורגלו לשקר לא האמינו לאמירותיו ורצו להרוג אותו. המשל בעצם מתאר כיצד לצפות באמת מתלכד עם האינטיליגנציה ותפיסת העולם שהורגלת אליה, ויכול לפי נסיבות להביע אותך אל דרך הישר האידאלי, שכן היא דרך תפיסת עולם פילוסופית והיכולת להבדיל בין האמת לאשליה, לאדם הישר אך המנוון שחי בשקר כבועה או אל ההגדרה של ''פושע'' ו''אדם רע'' שכן היא צפייה חריפה באמת,או סירוב לקבלת האמת, שכן הוא מלא אמונה שהאשליה יותר אמיתית ונכונה.

לסיטואציה דומה אקח את ברוס ווין (באטמן) בגילו הצעיר כאידאל לילד העטוף באשליה.ברוס הוא ילד עם הורים עשירים שחי בבית גדול בגבעה, הנמצא בפינה מרוחקת ומנותקת משאר העיר שהוא חי בה המלאה בפשע ועוני. אין לברוס ממש מודעות לסיטואציה מפני שהוריו הרחיקו אותו משאר העיר וממצבה, יום אחד הוא הולך עם הוריו להופעה, כשההופעה מסתיימת הוא והוריו יוצאים החוצה מהאולם דרך סמטה חשוכה, שם לפתע מגיח חסר בית עם אקדח ומתחיל לאיים על הוריו של ברוס ומבקש את כספם, כשכספם המסמל את ההגנה של ברוס מפני סמטאות כמו אלה נלקח מהם, חסר הבית יורה בהוריו ובורח, באותם רגעים הבועה שבה ברוס חי נעלמת, והוא נחשף אל האזור שבו הוא חי, ככל שברוס גדל הוא מלכד את הצלקת הנפשית שנותרה עם הטראומה עם האידאל שלו לדרך הישר , ולבסוף הוא מחליט להגן על התושבים ברמה ולעצור את אלו הנחשבים לפושעים, מבחינה חוקית הוא נוקט באמצעים שאינם ממעמדו אך מביאים תוצאות חיוביות, הוא מלכד פסיכולוגיה אל פעולותיו מתלבש כמה שנראה לו כייצוג של פחד (במקרה שלו, עטלף) ובכך יכול לעבור המסר שאלה שמעבירים פחד אל החברה יוחזרו אל מקומם דרך נשק האימה בו השתמשו. לדעתי, הפרספקטיסבה הפילוסופית הזו לדרך הישר בעצם מיצג את המנהיג האידאלי שעליו מדבר אפלטון.